OEE מדד משולב לניתוח יעילות הייצור – למדו איך להשתמש בו נכון – חלק א’
בחלק א’ קיבלנו סקירה על ה-OEE ועל הגורמים להפסדים, בחלק זה נראה דוגמאות לחישוב מדד OEE (מדד משולב לניתוח יעילות הייצור)
דוגמה לחישוב מדד OEE משולב
זמינות
זמינות ברוטו = 8 שעות או 480 דקות
השבתה מתוכננת = 20 דקות
עצירות – 0 (כל העצירות מכוסות)
זמן מתוכנן – דקות 480-20=460
עצירה – 20 דקות
כיוונון והתאמה – 20 דקות
עצירה – 20 דקות
השבתה – 60 דקות
זמינות = זמן מתוכנן – השבתה =דקות460-60=400
אחוז זמינות – זמינות ÷זמן מתוכנן = 400 דקות÷460 = 87%
ביצוע
תפוקה אפקטיבית (0.5 יחידה / דקה, זמן מחזור בדקות אידיאלי) = 800 חלקים
תפוקה בפועל (כולל חלקים טובים ו”פגומים”) = 400 חלקים
אחוז תפוקה = תפוקה בפועל ÷ תפוקה אפקטיבית = 400 חלקים – 800 חלקים = 50%
איכות:
תפוקה בפועל (כולל חלקים טובים ו”פגומים”) = 400 חלקים
חלקים פגומים/ דחויים = 8 חלקים; חלקים טובים = 400-8=392 חלקים.
אחוז תפוקה= אחוז תפוקה אפקטיבית ÷ תפוקה בפועל = 392 חלקים טובים ÷ 400 חלקים שיוצרו בפועל= 98%
OEE (מדד משולב לניתוח יעילות תהליך הייצור) =
87% זמינות * 50% ביצוע * 98% איכות = 42.6%
ה – OEE (מדד משולב לניתוח יעילות תהליך הייצור) הוא לא TPM (שיפור מתמשך של ביצועי הציוד בארגון) (וחוסר הבנות כאלו ואחרות).
מדד OEE (מדד משולב לניתוח יעילות תהליך הייצור) הוא המדד הכי מזוהה עם TPM (שיפור מתמשך של ביצועי הציוד בארגון), אבל ה- OEE הוא לא שווה ערך ל TPM (שיפור מתמשך של ביצועי הציוד בארגון). בעיקרון TPM לא מבוסס על מדדים מורכבים; אלא על פיתוח היכולות של האנשים. כולם מעורבים בהשגת המטרות הכפולות של אפס תקלות אפס ליקויים. ייצור, תחזוקה, וצורת הנדסה, שותפות יעילה, ומפעילי ניתוח ‘בעלות’ בציוד.
הגישות וההתנהגויות החדשות גורמות לשינוי תרבותי, שיפור המורל, דירבון לשיפור מתמיד, ותומך ביוזמות רזות.
ה – TPM (שיפור מתמשך של ביצועי הציוד בארגון) הוא הבסיס להשגת תזרים רזה, היות וזרימה לא יכולה לקרות בלי ציוד ותהליכים אמינים. הבנה טובה של OEE (מדד משולב לניתוח יעילות תהליך הייצור) מקדמת / מאמצת TPM יעיל.
היות וה- OEE מגלגל מידע לתוך מספר אחד, הדבר יכול לגרום לקושי בחישוב ויוצר בלבול בפרוש / הסבר המידע. אנשים בדרך כלל מסתבכים כשהם מנסים:
להשתמש ב- OEE בעיקר ברמה גבוהה של KPI (מדדי ביצוע מרכזיים).
להציג את ה- OEE כאמצעי חיצוני שיש לו משמעות ללקוחות.
להכפיל את ה- OEE על פני מספר מכונות / מחלקות או המפעל.
לחשב את ה-OEE על כל יחידת ציוד.
מדידה עצמית כנגד מידת OEE ‘ברמה עולמית’ .
שימת דגש על מספר לתועלת עצמית במקום בהקשר של שיפור.
להשתמש ב – OEE כאתגר או כאמצעי דרבון מאשר אמת מידה.
לפגישת ייעוץ והטמעת OEE בארגונכם, אנא התקשרו 08-9102070
בנושא ה – OEE ניתן לקרוא במאמר הבא http://www.smartlogic.co.il/oee-overall-equipment-effectiveness
לקריאת חלק ג’ http://www.smartlogic.co.il/oee-learn-how-to…-להשתמש-בו-חלק-ג/
