Smartlogic

ולידציה – GAMP-Test Execution

GAMP- Good Automated Manufacturing Practice -Test Execution

After a test is written, reviewed, perhaps rewritten, and finally approved, it is then ready for execution.

Before commencing GAMP  tests using individual Test Cases or Test Scripts, pre-requisites for the test phase should first be verified and recorded. For example:

  • Test environment hardware (HW) (e.g., serial numbers and calibration certificates if required)
  • Test software (SW) (e.g., SW baselines)
  • Data sets
  • User accounts
  • Personnel involved (e.g., documentation of names, positions and sample signatures and initials)
  • Availability of baselined documentation (including, most critically, Test Documentation and Procedures)
  • Where applicable, calibration of critical instrument inputs

Manual Test Execution

Tests should be carried out as follows:

  • Any pre-requisites for the test should first be checked, as indicated above.
  • The test is then executed following the test instructions given within the Test Script.
  • Each test should be run and the test data collected as test results.
  • The tester decides whether the acceptance criteria have been met and records whether the test has passed or failed, and then signs and dates the test results. Sometimes, a third category 'refer for review', or 'conditional pass', or 'pass with observation' is used for cases where the tester feels that an independent opinion is required.
  • Supporting documentary evidence required by the Test Case or Test Script should be collated.
  • If an incident occurs, it should be recorded on a test incident sheet (or within the test incident system) and retained as part of the test record. The key to dealing with incidents during Test Script execution is to accurately record the incident and retain sufficient information to help with future problem solution.
  • It is helpful to maintain a test progress summary for recording overall test results and number of test runs. Depending on the company test policy, this summary may be regarded purely as a status and scheduling tool, or may form part of the post-execution review, and may be included in the Validation Report as a GxP document.
  • After completion of all tests or a group of tests (e.g., at the end of the day), there should be a review of the progress. A review group should assess all tests and incidents.

Possible actions for failed tests and incidents are:

  • Repeat the test.
  • Apply a change via change control and, if necessary, repeat the test.
  • Abandon one, several, or all tests.
  • Review the result, and upgrade it to a 'pass' status (with a record of the rationale for the change in status).

The review group should decide which course of action  to take and what retesting is required, and document the justification for the action(s). In my next post I will elaborate more on: Automated Test Execution (and Computerized Test Management Tools).

 

תיקי ולידציה – מושגים כלליים

ולידציה –  מושגים כללים ועקרונות הכנת תיקי ולידציה

משתמשים במונח ולידציה  לתיאור פעילות הכוללת הכנת הוכחה מתועדת, שמעניקה מידה גבוהה של ביטחון, שתהליך ספציפי יפיק באופן קונסיסטנטי תוצאה שעומדת בספציפיקציות ותכונות איכות מוגדרות מראש

ולידציה מקושרת בד"כ עם מתקן יצור של מוצר שאיכותו עשויה להשפיע על בריאות הציבור, ולכן היא מיועדת לצמצם למינימום את אפשרויות הסיכון הפוטנציאליות שעלולות להשפיע לרעה על איכות המוצר
תהליך הולידציה חייב לעמוד בתקנים של המנהל האמריקאי FDA. התקנים הרלוונטיים ביותר לתהליך הולידציה הם:
• Good Manufacturing Practice   –  GMP
• Current Good Manufacturing Practice –  cGMP
• Good Automated Manufacturing Practice  –  AMP.
במונח GxP משתמשים יותר בחופשיות בז'רגון הולידציה בהתייחסות לאוסף כללים מנחים.
cGMP הוא הדוגמה הנפוצה ביותר של GxP. עמידה בתקני cGMP מבטיחה אחידות, עוצמה, איכות וטוהר של מוצרים רפואיים ע"י דרישות מיצרני התרופות לבקרה הולמת על תהליכי היצור שלהם.
תקנים נוספים של ה- FDA הרלוונטיים לתהליך הולידציה הם:
• Good Laboratory Practice –  GLP.
• Good Clinical Practice –  GCP.
תהליך ולידציה כולל תכנון, התקנת והפעלת מערכת ניטור ובקרה במתקו יצור, וכמו כן, תכנון וביצוע תהליכי בדיקה כדי לוודא שמערכת הניטור והבקרה עומדת בסטנדרטים של ה- FDA.
תיעוד ולידציה הינו חלק של תהליך הולידציה שמכיל רישומים כתובים ו/או אלקטרוניים ביחס להתקנה והפעלת מערכת הניטור והבקרה, וביחס לבדיקות המתאימות של אותה מערכת.
הרישומים האלקטרוניים נדרשים בד"כ לעמוד בדרישות FDA שמתייחסות להיקף וישום של התקן
Part 11 of Title 21 of the Code of Federal Regulations; Electronic Records; Electronic Signatures – 21 CFR Part 11.
רישומים אלקטרוניים –  Electronic Records יכולים להכיל כל שילוב של מלל, גרפיקה, אודיו, צילומים, או כל מידע אחר המוצג באופן אלקטרוני, כאשר אלו מיוצרים, משתנים, מתוחזקים, מתויקים, מוחזרים ומופצים ע"י מערכת מחשבים.
חתימות אלקטרוניות – Electronic Signatures יכולות להכיל אוסף של כל סמל או סדרת סמלים מבוצעים, מאומצים או מאושרים ע"י גורם שמחויב חוקית באופן שווה ערך לחתימתו בכתב.
משתמשים ברישומים וחתימות אלקטרוניים בד"כ במערכות סגורות, בהן הגישה למערכת מבוקרת ע"י צוות אחראי על התכנים של הרישומים האלקטרוניים.

  תכולת תיקי ולידציה – ולידציה –  מושגים כללים

תיקי ולידציה מכילים באופן כללי שני סוגי מסמכים:
• מסמכים קשורים לתכנון, התקנת והפעלת מערכת הניטור והבקרה:
– ספציפיקציה נדרשת ע"י המשתמש  User Requirements Specification  – URS
– ספציפיקציה של דרישות פונקציונאליות  Functional Requirements Specification -FRS
– ספציפיקציה של תכנון פונקציונאלי  Functional Design Specification – FDS
– ספציפיקציה של תכנון חומרה  Hardware Design Specification – HDS
– ספציפיקציה של תכנון תוכנה  Software Design Specification – SDS
– שרטוט צנרת ומכשור  Piping and Instrument Drawing – P&ID
– רשימת כניסות/יציאות  Input/Output (I/O) List

• מסמכים שכוללים את תהליכי הבדיקות:
– פרוטוקול קווליפיקצית התקנה  Installation Qualification (IQ) Protocol
– פרוטוקול קווליפיקצית פעולה  Operation Qualification (OQ) Protocol
– פרוטוקול קווליפיקצית ביצוע  Performance Qualification (PQ) Protocol

האחריות לכתיבת ואישור המסמכים משותפת בפועל למשתמש, שמפעיל את מתקן היצור, והספק, שמספק את מערכת הניטור והבקרה להבטחת הפעולה הנכונה של המתקן.
תיקי ולידציה כולל בנוסף חוברות הדרכה / חוברות נתונים / ברושורים של רכיבי המערכת העיקריים לתמיכת משימות הפעולה והתחזוקה של המשתמש.

אוטומציה ובקרה – נקודות חשובות בעבודה בוורסה פרו

 אוטומציה ובקרה – נקודות חשובות בעבודה עם וורסה פרו

כדי לשנות לוגיקה בלבד לאחר שינוי, אין צורך להעביר בקר ל STOP
אם בוצע STOP יש לוודא הורדת לוגיקה בלבד

ביצוע FORCE בבקר ע"י קליק ימני על משתנה ו OVERRIDE

תפריט וורסה פרו

בשלב זה נתן לשנות את הערך ע"י TOGGLE או WRITE (במידה ומדובר בערך אנלוגי)

נקודות חשובות בעבודה בוורסה פרו – אוטומציה ובקרה

לחברת סמארט לוג'יק צוות מומחים בעלי שם וניסיון רב בעבודה עם בקרים שונים  והאינטגרציה ביניהם. דרך שיטות עבודה מתקדמות  הדוגלת במודולאריות וסדר, פיתחנו בסמארט לוג'יק שיטה המאפשרת השלמת פרויקטים מורכבים, יעילים ואיכותיים תוך שמירה על לוח זמנים קצר במיוחד ומחיר תחרותי. אנו מתמחים בתכנון תהליך בתקן S-88 מאפיון  Control-Modules דרך Equipment modules וכלה בפאזות תהליכיות. תוכלו לקבל שרותים המסתמכים על ידע וניסיון רב בעבודה עם מערכות מים, RO ,CIP, מזקקות, מערכות HVAC ,Utilities, ומודולים מוכנים סטנדרט S-88 שפיתחנו עבור מערכות אלו. סמארטלוג'יק הינה נציגה בלעדית של Siemens בארץ לתמיכה במערכת PCS7 ועובדת על בסיס קבוע, עם מרכז התמיכה העולמי בגרמניה באמצעות מערכת בקרת איכות מחמירה העומדת בתקן ISO9000

השרותים שלנו

  • תכנון והקמת מערך אוטומציית בקרה של מתקן יצור שלם.
  • יעוץ והדרכה לדרישות  21 CFR Part 11 .
  • יעוץ והדרכה לתקנים  S-88ו- S-95 .
  • בקרה ואוטומציה למערכות טיפול במים.
  • בקרות למערכות חימום, אוורור ומיזוג אוויר  (תמונה) (HVAC) תואמים את דרישות המנהל האמריקאי (FDA).
  • הכנת פרוטוקולי וולידציה.
  •  ניהול פרויקטי בקרה.

MicroLogix 1400 PID Tuning for AHU – בקרה ואוטמציה

בקר מיקרולוג'יקס 1400 מכיל 3 שלוש יחידות PID:

בקרת חימום:

עבודה מול TT-SP-0.1

ערכי PID

0.1-P

0.1-I

0.D-0

לולאה של שתי שניות

תנאי עבודה:

יציאת בקרת קירור שווה ל0

אין התראת TS

בקרת קירור:

עבודה מול TT-SP+0.1

ערכי PID

0.2 -P

0.1-I

0.D-0.

לולאה של שתי שניות

 תנאי עבודה:

יציאת בקרת חימום שווה ל0

בקרת לחות:

עבודה מול HT-SP

ערכי PID

0.2- P

0.1-I

0.D-0

לולאה של שתי שניות

 תנאי עבודה:

תמיד פועל

 ברז הקירור יפעל ע"פ היציאה הגדולה יותר מבין בקרת הלחות ובקרת הקירור.

דוגמא להגדרות עבור PID :