Smartlogic

Menu

תגית: אוטומציה ובקרה

תהליך אוטומציה ובקרה הכרחי לייעול תהליכי ייצור, הגברת הפרודוקטיביות ושיפור האחידות במוצרים ושירותים.

חברת סמארט לוג'יק מומחית בתחום אוטומציה ובקרה מספקת שירות ללקוחות מכל מגזרי התעשייה והייצור.

להלן מידע מפורט אודות תהליכי אוטומציה ובקרה, שיטות עבודה, מדריכים ונקודות חשובות נוספות:

חיסכון באנרגיה למערכות מיזוג אויר וחדרים נקיים

Posted on by אביב צברי

חיסכון באנרגיה במיזוג אויר יכול לחסוך מאות אלפי שקלים בשנה.

 

כרגע מתבצעת בקרת טמפרטורה ולחות בזבזנית , גם אם יש תנאי טמפטורה ולחות חיצוניים מתאימים, יחידת הטיפול באויר, מקררת קודם כל את האויר ואחר כך מחממת אם צריך , כנ"ל לגבי בקרת הלחות.הלקוח מבקש מערכת אשר תהיה חכמה לזהות מצבים חיצוניים ולנצל זאת לטובתה ולהפעיל כמה שפחות אנרגיה:  הפעלת ברזי קירור, אשר מעמיסים על הצ'ילרים, הפעלת גופי חימום גם ביט"א, הורדת מהירות מנועי המפוחים,  וגם בכניסה לחדרים לקיזוז עדין.

מצב חיסכון תמידי בזמן ייצור:

זמן ייצור הוא זמן בו נמצאים עובדים החברה בחדרים הנקיים

בזמן זה יהיה שימוש באויר החיצוני ככל הניתן , וטיפול מינימלי בטמפרטורה ולחות תוך שמירה על סינון האויר ברמה מתאימה ל GMP.

בחורף : בעת לחות נמוכה, היט"א  

מצב חיסכון לא בזמן ייצור

מצב זה יוגדר לאחר שעות העבודה, בשבתות וחגים

יוצג לוח זמנים להחלטה מתי יעבוד מצב חיסכון.

להלן דוגמא ללוח זמנים

(להגדלה לחץ על התמונה )

 

הפעולות הנדרשות:

אספקת ציוד: התקנת רגשי טמפרטורה ולחות חיצוניים.

תכנון תהליכי אשר יתחשב בכל המרכיבים ויידע לבצע בקרה עם שימוש זעיר בבקרת לחות וטמפרטורה

שינוי נקודות העבודה של כל יט"א לגבולות המותרים תחת GMP כיום הם: טמפרטורה בין 17-25 מעלות. – יוגדר כ SP

לחות בין 70% ל- 30%   – יוגדר כ SP

הורדת ספיקת אויר לגבולות המתירים על ידי GMP – יוגדר כ SP

 

אופציה 2 : הוספת לחצן "יציאה ממצב חיסכון לשעה" בחדר הנקי.

ברגע שיש עבודת ייצור מוגברת , והמערכת נכנסת למצב חיסכון , העובד יכול ללחוץ על הלחצן ובכך להחזיר את המערכת למצב רגיל למשך שעה נוספת.

אופציה 3 תוספת להתקנת וסת תדר ביטא 1

ביט"א 1 אין וסת תדר , על מנת להוריד את מהירות המנוע, יש להתקין וסת תדר.

אופציה 4 : שינוי היחס בין אויר צח לאויר חוזר

בהתאם לתנאי הסביבה , על ידי התקנת דמפרים ממונעים בכל יט"א

המערכת תדע להחליט מתי להשתמש יותר באויר צח , ומתי יותר באויר חוזר, כל עוד שומרת על תנאי GMP .

 

בקרה ואוטומציה, כל מה שרצית לדעת מהיסודות

Posted on by אביב צברי

סרטון הסבר- רקע על מערכות בקרה ואוטומציה לתעשייה 

מערכת בקרה הינה מערכת אוטומטית ששולטת על ציוד המתקן.

מערכת בקרה בצורת PLC- בקר מתוכנת – עם כניסות ויציאות אלקטרומכאניות.

הבקר מאפשר שליטה אוטומטית על מערכות שבעבר היו ידניות, כגון: ברזים, מערכות אוורור, וכו.

עוד תוכלו ללמוד בסרטון: 

  • מה זה תפ"מ
  • מה התפקיד של בקר PLC במערכת ואיך הוא עובד 
  • כרטיסי הרחבה לבקר 
  • ממה מורכבת מערכת בקרה ומה הן כוללות (עבודה עם רגשים, מנועים )
  • עבודה עם remote I/O –  באתרים גדולים

מציג: מר אילן שעיה,מומחה בקרה ומנכ"ל חברת סמארט לוג'יק

 

הדרכת תכנות לסביבת RSLogix500 – שימוש בכבל סיריאלי להתחברות

Posted on by אביב צברי

בסרטון תוכלו לראות איך מתחברים בקלות עם שימוש בכבל סיריאלי לבקר אלן ברדלי.

אוטומציה ובקרה

Posted on by אביב צברי

מהי אוטומציה ובקרה?

מאמר זה מספק הגדרה מקצועית למונח אוטומציה ובקרה, מונה רכיבים הנכללים במערכות בקרה ואוטומציה ומציג אספקטים רלוונטיים נוספים לנושא הנידון.

הגדרת המונח פיתוח אוטומציה ובקרה

המונח אוטומציה – Automation מתאר שימוש במכונות, מערכות בקרה וטכנולוגית מידע (Information Technology – IT) כדי להפיק את המרב בתהליכי יצור ואספקת שירותים.

יתרונות וחסרונות

היתרונות העיקריים של אוטומציה הם:

  • הגברת התפוקה או פרודוקטיביות.
  • שיפור האיכות והגדלת יכולת חיזוי האיכות.
  • שיפור אחידות התהליכים והמוצרים.

בד"כ מתקינים ומשתמשים באוטומציה במקרים הבאים:

  • בתהליכי יצור לקיצור זמן המחזור, ושיפור התפוקה, האיכות והאחידות.
  • בתהליכים שמצריכים דרגת דיוק גבוהה.
  • מילוי מקום של עובדים בפעילויות שמצריכות כוח פיזי או פעילות מונוטונית.
  • מילוי מקום של עובדים בתנאי סיכון (כגון סכנת בערה, עבודה בחלל, עבודה תת-מימית וכו').
  • בביצוע פעילויות מעבר ליכולת האנושית מבחינת גודל, משקל, מהירות, כוח סבל וכו'.
  • יתרון כלכלי – אוטומציה יכולה לשפר את כלכלת מיזמים וחברות.
  • שחרור עובדים למילוי תפקידים אחרים.
  • אספקת עבודות ברמה גבוהה יותר בתכנון, פריסה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של ציוד אוטומטי.

החסרונות העיקריים של אוטומציה הם:

  • סיכון ו/או פגיעות בבטיחות התהליכים – למערכת אוטומטית רמה מוגבלת של אינטליגנציה, ולכן היא יותר רגישה לביצוע שגיאות.
  • הוצאות פיתוח בלתי צפויות – הוצאות המחקר ופיתוח של אוטומציית תהליך יכולות להיות גדולות יותר מהחסכונות המופקים מהמערכת האוטומטית המושגת.
  • הוצאות התחלתיות גבוהות – אוטומציה של תהליך יצור או מתקן מצריך השקעה התחלתית עצומה בהשוואה למחיר היחידתי של המוצר, למרות שמחיר האוטומציה מתחלק בין מספר רב של מוצרים.

 מגבלות

  • הטכנולוגיה במצבה הנוכחי לא מאפשרת אוטומציה ובקרה של כל הפעילויות הרצויות.
  • כאשר רמת האוטומציה של תהליך הולך גדל, כמות העבודה שנחסכת והשיפור ברמת האיכות פוחתים, ואיתם הכדאיות הכלכלית.

 

הגדרת המונח בקרה אוטומטית

מתייחסת לשימוש בתיאורית הבקרה לוויסות תהליכים או תנאים ללא התערבות ישירה של בן אדם. בצורה הפשוטה ביותר של מעגל בקרה אוטומטי, בקר משווה ערך נמדד בתוך תהליך עם ערך מתוך סדרת ערכים שנקבעה מראש, ומעבד את אות הסטייה שנוצרה כך שהתהליך נשאר במסגרת הערך שנקבע למרות ההפרעות.

רכיבים של מערכת בקרה אוטומטית

מושג עיקרי בבקרה אוטומטית הוא מערכת בקרה אוטומטית, שמספקת בקרה וניטור של סוגים שונים של מערכות רלוונטיות, כגון ייצור, ניהול, וכו'. לדוגמה, אפשר לתכנן מערכת בקרה לשימור גבולות מוגדרים של ערכי טמפרטורה, לחץ ולחות בתוך מתקן ייצור.

מערכת בקרה מורכבת ממגוון רכיבים מבוקרים, ומשוב (feedback) של נתוני בקרה ממכשירי מדידה במעגל סגור (closed loop), שמאפשרים פעולה נכונה של רכיבי המערכת (כגון אלו הרשומים בהמשך) בהתאם לערכים שנקבעו מראש:

  • רגשים (sensors), שמודדים תנאים פיסיקליים, כגון טמפרטורה, לחץ, גובה נוזל, וכו'.
  • בקרים (controllers), שיכולים להיות החל מרכיבים פיסיקליים פשוטים ועד בקרים דיגיטליים מורכבים או מחשבים משובצים (embedded).
  • מפעילים (actuators), שמגיבים למדידות הרגשים ופועלים בהתאם להוראות הבקרים; לדוגמה, בבקרת כניסת אנרגיה, כגון, זרימת גז למבער במערכת חימום, או חשמל למנוע במקרר, או משאבה.
  • תחנת/ות מחשב, שמקושרות לבקרים. המחשבים משמשים להצגת ערכים נמדדים שהתקבלו מהבקרים במסכים של ממשק אדם/מכונה (HMI – Human/Machine Interface), ולשנות ערכים נקבעים (settings), כדי לאפשר ניטור ובקרה עכשוויים (online) של המערכת ע"י המשתמשים.

 רגשים (Sensors)

רגשים, שמודדים תנאים פיסיקליים, כוללים בד"כ אמצעים לשדר את הערכים שהם מודדים ל בקרים המתאימים; במקרה זה הם גם נקראים משדרים (transmitters). הם יכולים לכלול בנוסף מצגות ערכים (indicators) לפיקוח ויזואלי קל ע"י המשתמש.

בקרים (Controllers)

הבקרים הם הרכיבים החשובים ביותר במערכת בקרה אוטומטית. הם יכולים להיות החל מרכיבים פיסיקליים פשוטים ועד בקרים דיגיטליים מורכבים או מחשבים משובצים. הבקרים מנתחים ומעבדים את הערכים הנמדדים ע"י הרגשים ושולטים על המערכת בהתאם, בצירוף עם מחשבים מחוברים לבקרים; המחשבים כוללים תוכנות HMI לניטור ובקרה של המערכת.

דוגמאות של בקרים:

  •  בקרים לוגיים שניתנים לתכנות (PLCs – Programmable Logic Controllers)*
  • בקרים דיגיטליים ישירים (DDCs – Direct Digital Controllers)
  • יחידות קצה רחוקות (RTUs – Remote Terminal Units)

מפעילים (Actuators)

המפעילים מגיבים למדידות הרגשים ופועלים בהתאם להוראות הבקרים. דוגמאות של המפעילים הם: מתגים המגיבים להפרשי לחץ (DPSs – Differential Pressure Switches), מרסני נפח ממונעים (MVDs – Motorized Volume Dampers), מקררים ותנורים חשמליים, וכן משאבות ומפוחים, שמאפשרים כיוונוני טמפרטורה, לחץ, לחות, ותנאים פיסיקליים אחרים, כדי לתחום אותם בהתאם לערכים שנקבעו מראש.

תחנת/ות מחשב

תחנה מחשב אחת או יותר שמקושרות לבקרים מקבלות ערכים נמדדים מהבקרים ומציגים ערכים אלו, וכמו כן מצב פעולת רכיבי המערכת במסכים של ממשק  HMI לניטור עכשווי של המערכת. הערכים הנמדדים ניתנים להשוואה עם ערכים מותרים שנקבעו מראש, ואם הערכים הנמדדים חורגים מהגבולות המותרים, אפשר להציג הודעת אזהרה. ניתן להשתמש בממשק  HMI גם כדי לשנות את הערכים המותרים ולנטר את מצב פעולת רכיבי המערכת כתגובה לשינויים.

* סמארט לוג'יק משתמשת בבניית מערכות אוטומציה ובקרה בבקרים של חברת Siemens  וחברת אלן ברדלי – Allen-Bradley.

סמארטלוג'יק משווקת בין היתר את המוצרים הנ"ל:

6XV1830-0EH10, 6ES7131-4BF00-0AA0, 6ES7193-4CA40-0AA0, 6ES7134-4GD00-0AB0, 6ES7193-4CA40-0AA0, 6ES7138-4CA01-0AA0, 6ES7193-4CC20-0AA0, 6ES7590-1AB60-0AA0, 6ES7511-1AK00-0AB0, 6ES7954-8LP01-0AA0, 6ES7155-6AU00-0BN0, 1746-NO4V, 1769-L16ER-BB1B.

 

ממשק אדם-מכונה HMI – אוטומציה ובקרה

Posted on by אביב צברי

מה זה HMI?

ממשק אדם-מכונה Human-Machine Interface – HMI מתרחש בתחום בו חלה אינטראקציה בן בני אדם ומכונות. מטרת האינטראקציה היא אפשרות  לניטור ובקרה יעילים של  אותן מכונות ע"י מפעיליהן, כאשר המכונות מספקות מידע בהיזון חוזר שמאפשר למפעילים לקחת החלטות נכונות בזמן התהליך. לממשק זה יש שימוש נרחב בעיצוב, יצור ובקרה על ציוד תעשייתי, ועל ניטור ובקרה על תהליכים תעשייתיים.

עם השימוש הגדל במחשבים אישיים ובקרים ממוחשביםProgrammable Logic Controller – PLC, הפך HMI למונח  המתייחס לרוב לייצוג הגרפי של הציוד והתהליכים התעשייתיים על פני מסכי המחשבים.

סמארטלוג'יק משתמשת ב -PLCs מתוצרת סימנס (Siemens) ואלן ברדלי (Allen Bradley)  לדוגמא :

6XV1830-0EH10, 6ES7131-4BF00-0AA0,6ES7193-4CA40-0AA0,6ES7134-4GD00-0AB0,6ES7193-4CA40-0AA0, 6ES7138-4CA01-0AA0,6ES7193-4CC20-0AA0, 6ES7590-1AB60-0AA0, 6ES7511-1AK00-0AB0, 6ES7954-8LP01-0AA0,6ES7155-6AU00-0BN0

מונח אחר, פחות שימושי הוא ממשק איש-מכונה הוא  Man-Machine Interface – HMI. מונח זה היה נפוץ אך זכה להתרעמות מצד ארגוני הנשים שדיברו על כך שגם נשים הם משתמשות בממשקים אלו ומהוות חלק מהם כך שונה השם למונח הכללי אדם או באנגלית Human.

HMI מערב ציוד (חומרה) היקפי, ורכיבי תוכנה, כגון ממשקים גרפיים.

בתחום המקושר ל- HMI, שנקרא Human-Computer Interaction – HCI, חוקרים את הייצוב והשימוש בטכנולוגיית המחשב, תוך מיקוד מיוחד בממשקים בין אנשים ומחשבים. החוקרים בתחום זה מתבוננים בצורות שבהם אנשים פועלים מול מחשבים, ומעצבים טכנולוגיות  שמאפשרות אינטראקציה  בין אנשים ומחשבים באופנים חדשים.

אנשים  פועלים מול מחשבים בצורות שונות, והממשק בו משתמשים משחק תפקיד מכריע בהקלה באינטראקציה. אפליקציות במחשב שולחני, דפדפן (browser) אינטרנטי,  מחשבים נישאים, וכו', משתמשות בממשק לשימוש גרפי Graphical User Interface – GUI באופן הנפוץ ביותר; ממשק לשימוש קולי Voice User Interface – VUI, פחות נפוץ, משמש לזיהוי דיבור ומערכות סינתוז synthesizing. השימוש ב- multi-modal GUI מאפשר להשתלב עם גורמים מסוימים שלא ניתנים  לתקשורת עם כלי ממשק אחרים.

שימוש ב-HMI לצורכי בקרה ואוטומציה

בתחום הבקרה והאוטומציה אנו עוסקים רבות בממשק Human-Machine Interface – HMI בעת תכנון ותפעול מערכות בקרה תעשייתיות.

תכנון וביצוע פרויקטים הנדסיים בתחום הבקרה האוטומציה היא המומחיות של סמארטלוג'יק, בקרה מפעלית ובקרות תהליך, בקרות מבנה BMS.  שיטות עבודה שלנו מאפשרות ביצוע אינטגרציה במהירות שיא, בין פרויקט חדש ומערכות המפעל הקיימות. סמארטלוג'יק מבצעת פרויקטי אוטומציה ובקרה מודולארית למתקני יצור תוך שימוש בתקן S-88.  סמארטלוג'יק היא גם  נציגה בלעדית של Siemens בארץ לתמיכה במערכת PCS7 ועובדת על בסיס קבוע, עם מרכז התמיכה העולמי בגרמניה באמצעות מערכת בקרת איכות מחמירה העומדת בתקן ISO9000.

להדרכה איך גורמים ל HMI לעבוד עם הרשאות ווינדוס לחצו כאן.

אוטומציה ובקרה – בקר דיגיטלי ישיר DDC

Posted on by אביב צברי

אוטומציה ובקרה – בקר דיגיטלי ישיר Direct Digital Controller -DDC

המונח DDC  מייצג בד"כ בקרה דיגיטלית ישירה (Direct Digital Control) אך גם בקר דיגיטלי ישיר (Direct Digital Controller).

בקרה מסוג DDC היא בקרה אוטומטית של מצב או תהליך ע"י בקר דיגיטלי. בקר מסוג DDC מורכב מבקרים מבוססים על מיקרופרוססורים (microprocessors) עם בקרה לוגית מבוצעת בעזרת תוכנה. מתמרים אנלוגיים/דיגיטליים (analog-to-digital (A/D) converters) מתמירים ערכים אנלוגיים לאותות דיגיטליות שמיקרופרוססור יכול להשתמש בהן. רגשים אנלוגיים יכולים להפיק ערכי התנגדות, מתח או זרם. רוב מערכות הבקרה מבזרים את התוכנה בין בקרים מרוחקים (remote) כדי להימנע מהצורך ביכולת בתקשורת רציפה ולאפשר יכולת פעולה עצמאית (stand-alone) של הבקרים. מחשב המערכת משמש בעיקר לניטור המצב של מערכת ניהול האנרגיה, שימור עותקי תוכניות לגיבוי, ולרישום התראות ואירועים.

יתרונות ה- DDC – בקר דיגיטלי ישיר

יתרונות בקרת DDC מעל לטכנולוגיות בקרה קודמות (פניאומאטיקה או בקרה אלקטרונית מבוזרת) מתבטאות בשיפור יעילות הבקרה במערכת. שלושת יתרונות העיקריים של בקרת DDC הם:

  • שיפור ביעילות הבקרה
  • שיפור ביעילות תפעול המערכת
  • שיפור ביעילות השימוש באנרגיה

 שיפור ביעילות הבקרה

DDC מעניקה בקרה יעילה יותר של מערכות חימום, אוורור ומיזוג אוויר (HVAC – Heating, Ventilating and Air Conditioning), ע"י הפקת נתונים מנוטרים מדויקים יותר. הרגשים האלקטרוניים שמודדים את הפרמטרים הנפוצים במערכות HVAC  (טמפרטורה,לחות ולחץ) הם מטבעם מדויקים בהרבה מקודמיהם הפניאומאטיים. מכיוון שלוגיקת חוג הבקרה כלול בתוכנת ה- DDC, ניתן לשנות את הלוגיקה הזו בקלות. כך, ה- DDC מעניק גמיש רבה יותר בשינוי לו"ז לאיפוס (reset), נקודות נקבעות (set points) ולוגיקת בקרה מערכתית.

שיפור ביעילות תפעול המערכת

מערכות DDC מטבעם יכולות להשתלב בקלות רבה בתוך מערכות מבוססות על מחשב, כגון מערכות בקרת אש, כניסה/אבטחה (access/security), תאורה, ניהול תחזוקה, ועוד. יכולות המגמות ב- DDC מאפשרות לטכנאי או מהנדס לאתר תקלות ולפתור אותן. יכולות אלו מאפשרות גם להציג את הנתונים בפורמטים שונים. הנתונים מאפשרים קריאה של המגמות שיכולות להישמר ולעבור ניתוח לגילוי מגמות של ביצועי המערכות לאורך נתון.

שיפור ביעילות השימוש באנרגיה

קיימות אסטרטגיות בקרה רבות להשגת יעילות בשימוש באנרגיה בלוגיקה פניאומטית שניתנות לשכפול בלוגיקת DDC. האפשרות להוסיף פונקציות מתמטיות מורכבות יותר (שמושגות בקלות בתוכנה), מובילה לשגרות(routines)  נוספות יעילות מבחינה אנרגטית שניתנות לשימוש עם DDC.

אסטרטגיות כגון ניטור והגבלת צריכת אנרגיה ניתנות להשגה בקלות עם מערכות DDC. אפשר לנטר ולבקר צריכה כוללת במתקן יצור ע"י איפוס נקודות נקבעות (set points) מבוססות על רמות צריכה שונות.

דפוסי צריכת אנרגיה ניתנות לניטור ע"י אחסנת מגמות. אפשר גם לקבוע לו"ז של הפעלת/כיבוי (on/off) ציוד באפליקציות בהן הלו"ז משתנה בתכיפות.

 רכיבי בקר דיגיטלי ישיר DDC

נקודות (Points)

המונח נקודה (Point) משמש לתיאור מיקום אחסנת נתונים במערכת DDC. הנתונים יכולים להגיע מרגשים או מלוגיקה או חישובי תוכנה. למיקום כל נתון מאוחסן יש אמצעי ייחודי לזיהוי או מיעון.

נתונים (Data)

נתוני DDC ניתנים לסיווג בשלושה אופנים:

  • לפי סוג (type)
  • לפי כיוון זרימה (flow direction)
  • לפי מקור (source)

נתונים לפי סוג (Data Type)

לפי סיווג זה, נתונים יכולים להיות דיגיטליים, אנלוגיים ומצטברים.

נתונים דיגיטליים נקראים גם דיסקרטיים או בינאריים. ערך של נתון דיגיטלי יכול להיות 0 או 1, ומייצג בד"כ מצב או סטאטוס של קבוצת מגעים.

נתונים אנלוגיים הם מספריים, דצימאליים, ובד"כ מציגים ערכי כניסה כגון טמפרטורה,לחות יחסית ולחץ, או משתנה אחר הנמדד במערכת חימום, אוורור ומיזוג אוויר (HVAC – Heating, Ventilating and Air Conditioning).

נתונים מצטברים הם גם מספריים, דצימאליים, אך כאן סיכום הערכים מאוחסן.

נתונים לפי כיוון זרימה (Data Flow Direction)

נתונים אלו מתייחסים לכיוון הזרימה ביחס לרכיב/לוגיקת DDC: נקודות כניסה מציגות נתונים המשמשים כמידע נכנס ל- DDC, ונקודות יציאה מציגות מידע יוצא מה- DDC.

נתונים לפי מקור (Data Source)

נתונים ניתנים לסיווג כחיצוניים אם הם מתקבלים מרכיב חיצוני או נשלחים לרכיב חיצוני. נקודות חיצוניות נקראות לפעמים נקודות חומרה. נתונים חיצוניים יכולים להיות דיגיטליים, אנלוגיים ומצטברים, וכמו כן יכולים להיות נתוני כניסה או יציאה.

נתונים פנימיים מייצגים נתונים מופקים ע"י הלוגיקה של תוכנת הבקרה. נתונים אלו יכולים להיות דיגיטליים, אנלוגיים ומצטברים. מונחים המשמשים לכינוי נקודות פנימיות הם נקודות וירטואליות, נקודות מספריות, נקודות נתונים ונקודות תוכנה.

סמארטלוג'יק מעניקה שירותים המסתמכים על ידע וניסיון רב בעבודה עם מערכות מים, RO ,CIP, מזקקות, מערכות HVAC ,Utilities, ומודולים מוכנים סטנדרט S-88 שפיתחנו עבור מערכות אלו

אוטומציה ובקרה – איך מגדירים מודם במערכת לשליחת SMS

Posted on by אביב צברי

אוטומציה ובקרה – איך מגדירים מודם עבור שליחת הודעות ממערכת הבקרה

מדריך זה נותן מספר נקודות מפתח להגדרת מודם 

הגדרת המודם

ע"מ להתחבר למודם ולהגדיר את הפרמטרים הרצוים לנו, עלינו להשתמש בתוכנת HyperTerminal. במחשבים אשר מערכת ההפעלה שלהן היא Windows 2000, התוכנה מובנת במערכת ההפעלה. אך במערכות ההפעלה Windows 7 ו-Vista, יש להעתיק את התוכנה מהלינק הזה, ולשים אותה במחשב הרצוי(2 קבצים: אפליקציה ו-DLL).

לאחר שפותחים את HyperTerminal, יש להגדיר חיבור חדש עם הפרמטרים הבאים:

(Port: COM# (# – the number of the port the modem is connected to

Rate: 115000, Usualy

Data bits: 8

Parity: None

Stop bits: 1

Flow Control: Hardware

לפני שמתחברים, יש לוודא כי כל האפליקציות המשתמשות באותו הפורט סגורות!

הצעד הבא הוא להגדיר את הקצב הרצוי לנו: 9600.

יש להריץ את הפקודה הבאה ב-HyperTerminal:

AT+IPR=9600

יש לזכור שלאחר ההגדרה, חייבים להגדיר את ה-HyperTerminal מחדש לקצב של 9600.

לאחר מכן, יש להגדיר את הפורמט של ההודעות כהודעות Text:

AT+CMGF=1

לאחר 2 הגדרות אלו, המודם מוכן לשליחת הודעות SMS. יש לבדוק זאת על ידי השימוש בפקודה הבאה:

<AT+CMGS=”+972#########”<Enter

<Test<Enter<

<Ctrl+Z><Enter>

היכן ש-######### הינו מספר הטלפון הרצוי.

אם עקבת אחר ההוראות לעיל, אתה אמור לקבל הודעת טקסט המכילה את המילה Test.

הגדרת תוכנת ה-U.C.ME

כעת ניתן להגדיר את תוכנת U.C.ME. לאחר ההתקנה, יש לפתוח את U.C.ME Configuration.

 

This tutorial was written by Iian Shaya, validation, automation and control expert

המדריך נכתב ע"י מר אילן שעיה , מומחה אוטומציה ובקרה.

 

אוטומציה ובקרה – PID Control

Posted on by אביב צברי

אוטומציה ובקרה – PID Control

Between the measuring device and the final control element comes the controller. Its function is to receive themeasured output signal Ym (t) and after comparing it with the set point YSP to produce the actuating signal c (t) in such a way as to return the out put to the desired value YSP. Therefore the input to the controller is the error ε(t) = YSP –Ym (t), while its out put is c (t). The various types of continous feedback controllers differ in the way they relate ε (t) and c (t).

 The best feed back controller is the proportional – integral- derivative controller.

In the industrial practice it is commonly known as the proportional-plus-reset-plus-rate controller.

The actuating signal of this controller is given by the following mathematical equation.

c (t) = Kc ε (t) + Kc/Ʈ1 ∫0 t ε (t) dt + Kc ƮD dε/dt + Cs

Kc = proportional gain of the controller

Cs = controllers bias signal (i.e. its actuating signal when ε =0)

Ʈ1 = integral time constant OR reset time in minutes

TD = derivative time constant in minutes

Proportional = Kc ε (t)

Here the actuating out put c (t) is proportional to the error ε (t) = YSP –Ym (t),

It is clear that larger the gain Kc, the higher the sensitivity of controllers actuating signal to deviations (ε).

ie: Y SP =100, Ym(t) =96, hence error ε = 4.

If Kc=1, then controllers actuating signal, c = 4% to close/open, for TCV.

If Kc=3, then controllers actuating signal, c= 12% to close/open, for TCV

Integral = Kc/Ʈ1 ∫0 t ε (t) dt

The reset time, Ʈ1 is the time needed by the controller to repeat the initial proportional action change in its out put. Reset time, Ʈ1 is an adjustable parameter and some manufacturers do not calibrate their controllers in terms of Ʈ1, but in terms of its reciprocals, 1/ Ʈ1 (repeats per minute), which is known as the reset rate.

ie:

Reset rate=0.1, it means the reset time is = 1/0.1= 10 scans, Hence every 10 scans the controller will add the proportional action change (Kc ε (t)).

In most of the PID's time scans is configurable and called "update loop time" if it equals to 1 then every 10 seconds the controller will add the proportional action

Remark:

The integral term of a controller causes its output to continue changing as long as there is a non-zero error. Often the errors cannot be eliminated quickly, and given enough time they produce larger and larger values for the integral term, which in turn keeps increasing the control action until it is saturated ( ie: the valve is completely open or closed) &  called as integral wind up.

Derivative = Kc ƮD dε/dt

ƮD is the derivative time constant in minutes, with the presence of the derivative term, (dε/dt), the PID controller anticipates what error will be in the immediate future and applies a control action which is proportional to the current rate of change in the error. Due to this property, the derivative control action is referred to as anticipatory control.

Because of the forecasting action of the derivative parameter, the control valve will never "rest" it will always open and close to maintain the Setpoint therefore – this parameter must be used only for fast PID's such as compressed air control, Steam control, ETC

אילן שעיה Ilan Shaya 

,This guide was written by llan shaya, control and automation specialist

סמארט לוג’יק  מתכננת ומבצעת ביצוע פרויקטים הנדסיים בתחום הבקרה האוטומציה, בקרה מפעלית ובקרות תהליך, בקרות מבנה

אוטומציה ובקרה – Create the Generic PLC Model

Posted on by אביב צברי

אוטומציה ובקרה –  Create the Generic PLC Model

PLC is a digital computer used for automation of elector mechanical processes, such as control of machinery on factory assembly lines.

PLCs are usually programmed using application software (SW) on personal computers (PCs). The PC is connected to the PLC through Ethernet, RS-232, RS-485 or RS-422 cabling. Most PLCs used by smartlogic when designing an automation and control systems are the Siemens PLCs and Allen Bradley‘s.The programming SW allows entry and editing of the ladder-style logic. Generally the SW provides functions for debugging and troubleshooting the PLC software, for example, by highlighting portions of the logic to show current status during operation or via simulation. The SW will upload and download the PLC program, for backup and restoration purposes.

:This is how to create the generic PLC model

Important: Each device included in the project that will be using the alternate configuration must have a STAT_PLC model. If the STAT_PLC model is not selectable from the device configuration screen, it can be added to the CIMPLICITY configuration by editing the IC646TME000.MODEL configuration file located in the BSM_DATA subdirectory of the original CIMPLICITY distribution.

Add the following line to the file using a text editor.

MB_TCPIP|STAT_PLC|35

For existing projects

Important: It is strongly recommended that entries in the .ini file be restricted to devices with a model type of STAT_PLC or Generic PLC.

Refer to the product documentation for instructions for creating the STAT_PLC model.

Create the Generic PLC model to use in a project using the Modbus Ethernet protocol

Click Tools>Command Prompt on the Workbench menu bar.

Type cd master in the Command Prompt window and press Enter.

Type idtpop model and press Enter.

Type notepad model.idt and press Enter.

Add the following lines:

MB_TCPIP|Generic PLC|180

MB_TCPIP|STAT_PLC|35

Save model.idt and close the text editor

Type scpop model at the command prompt and press Enter

Close the Command Prompt window

Perform a configuration update in the project's Workbench

Note: The STAT_PLC model sizing is different from the Generic PLC model if you do one of the following

Define the parameter Use These Domain Sizes to be 0

Do not specify all of the domains.

Here are some examples of the PLCs used by smartlogic: 6XV1830-0EH10, 6ES7131-4BF00-0AA0,6ES7193-4CA40-0AA0,6ES7134-4GD00-0AB0,6ES7193-4CA40-0AA0, 6ES7138-4CA01-0AA0,6ES7193-4CC20-0AA0, 6ES7590-1AB60-0AA0, 6ES7511-1AK00-0AB0, 6ES7954-8LP01-0AA0,6ES7155-6AU00-0BN0

ולידציה – FRS for Compliance with 21 CFR Part 11

Posted on by אביב צברי

Functional Requirements Specification -FRS Regarding Requirements for Compliance with 21 CFR Part 11

This FRS presents SmarLogic's functional requirements in response to the User Requirements Specification (URS) . These functional requirements should be met in order to ensure  Control and Monitoring System complies with 21 CFR Part 11.

This FRS must be considered for the system design, build, installation, operation and testing requirements, and for traceability purposes along the product life cycle up to the Operational Qualification (OQ) stage.

                              Responsibility

The Validation Engineer is responsible for writing this protocol. The Control, Automation & Validation Engineer is responsible for ensuring the preparation and approval of this protocol.

The Control Engineer, Division Process Engineer and QA Manager are responsible of approving this document before development and on-site implementations.

The following sections list the functional requirements determined by the relevant groups of the system upgrading. Each functional requirement number is followed by the corresponding user requirement paragraph number for design qualification purpose

                            Glossary

ER – Electronic Record

DB – Database

FRS – functional requirements Specification

HMI – Human/Machine Interface

HSP – High Set-Point

HW – Hardware

IQ –  Installation Qualification

LSP –  Low Set-Point

OQ – Operational Qualification

OS – Operating System

PLC ָָ*- Programmable Logic Controller

QA – Quality Assurance

SCR – Screen

SOP – Standard Operating Procedures

SP – Set-Point

SSO – Schedule of System Operation

SW – Software

TP – Test Point

URS – User Requirements Specification

Requirements for Meeting 21 CFR Part 11

                        Top-Level Requirements

This section covers the proposed solutions for meeting 21 CFR Part 11 presented in the URS for a new WinCC HMI System. This system must allow the :following five main functionalities

Ensure the system integrity

Control the access to the system by logical security

Audit events that create and modify electronic records

Apply electronic signatures to the system

Backup and archive data to ensure record integrity in case of failure

                      Detailed Requirements

This section describes SmartLogic's solutions that will meet the detailed requirements listed in the URS. These requirements are divided into 6 categories for the sake of clarity:

Electronic Records

Security

Audit Trail

Archive

Backup

* Here are some examples of the PLCs used by smartlogic: 6XV1830-0EH10, 6ES7131-4BF00-0AA0,6ES7193-4CA40-0AA0,6ES7134-4GD00-0AB0,6ES7193-4CA40-0AA0, 6ES7138-4CA01-0AA0,6ES7193-4CC20-0AA0, 6ES7590-1AB60-0AA0, 6ES7511-1AK00-0AB0, 6ES7954-8LP01-0AA0,6ES7155-6AU00-0BN0