Smartlogic

Menu

תגית: siemens plc s7

אוטומציה ובקרה

Posted on by אביב צברי

מהי אוטומציה ובקרה?

מאמר זה מספק הגדרה מקצועית למונח אוטומציה ובקרה, מונה רכיבים הנכללים במערכות בקרה ואוטומציה ומציג אספקטים רלוונטיים נוספים לנושא הנידון.

הגדרת המונח פיתוח אוטומציה ובקרה

המונח אוטומציה – Automation מתאר שימוש במכונות, מערכות בקרה וטכנולוגית מידע (Information Technology – IT) כדי להפיק את המרב בתהליכי יצור ואספקת שירותים.

יתרונות וחסרונות

היתרונות העיקריים של אוטומציה הם:

  • הגברת התפוקה או פרודוקטיביות.
  • שיפור האיכות והגדלת יכולת חיזוי האיכות.
  • שיפור אחידות התהליכים והמוצרים.

בד"כ מתקינים ומשתמשים באוטומציה במקרים הבאים:

  • בתהליכי יצור לקיצור זמן המחזור, ושיפור התפוקה, האיכות והאחידות.
  • בתהליכים שמצריכים דרגת דיוק גבוהה.
  • מילוי מקום של עובדים בפעילויות שמצריכות כוח פיזי או פעילות מונוטונית.
  • מילוי מקום של עובדים בתנאי סיכון (כגון סכנת בערה, עבודה בחלל, עבודה תת-מימית וכו').
  • בביצוע פעילויות מעבר ליכולת האנושית מבחינת גודל, משקל, מהירות, כוח סבל וכו'.
  • יתרון כלכלי – אוטומציה יכולה לשפר את כלכלת מיזמים וחברות.
  • שחרור עובדים למילוי תפקידים אחרים.
  • אספקת עבודות ברמה גבוהה יותר בתכנון, פריסה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של ציוד אוטומטי.

החסרונות העיקריים של אוטומציה הם:

  • סיכון ו/או פגיעות בבטיחות התהליכים – למערכת אוטומטית רמה מוגבלת של אינטליגנציה, ולכן היא יותר רגישה לביצוע שגיאות.
  • הוצאות פיתוח בלתי צפויות – הוצאות המחקר ופיתוח של אוטומציית תהליך יכולות להיות גדולות יותר מהחסכונות המופקים מהמערכת האוטומטית המושגת.
  • הוצאות התחלתיות גבוהות – אוטומציה של תהליך יצור או מתקן מצריך השקעה התחלתית עצומה בהשוואה למחיר היחידתי של המוצר, למרות שמחיר האוטומציה מתחלק בין מספר רב של מוצרים.

 מגבלות

  • הטכנולוגיה במצבה הנוכחי לא מאפשרת אוטומציה ובקרה של כל הפעילויות הרצויות.
  • כאשר רמת האוטומציה של תהליך הולך גדל, כמות העבודה שנחסכת והשיפור ברמת האיכות פוחתים, ואיתם הכדאיות הכלכלית.

 

הגדרת המונח בקרה אוטומטית

מתייחסת לשימוש בתיאורית הבקרה לוויסות תהליכים או תנאים ללא התערבות ישירה של בן אדם. בצורה הפשוטה ביותר של מעגל בקרה אוטומטי, בקר משווה ערך נמדד בתוך תהליך עם ערך מתוך סדרת ערכים שנקבעה מראש, ומעבד את אות הסטייה שנוצרה כך שהתהליך נשאר במסגרת הערך שנקבע למרות ההפרעות.

רכיבים של מערכת בקרה אוטומטית

מושג עיקרי בבקרה אוטומטית הוא מערכת בקרה אוטומטית, שמספקת בקרה וניטור של סוגים שונים של מערכות רלוונטיות, כגון ייצור, ניהול, וכו'. לדוגמה, אפשר לתכנן מערכת בקרה לשימור גבולות מוגדרים של ערכי טמפרטורה, לחץ ולחות בתוך מתקן ייצור.

מערכת בקרה מורכבת ממגוון רכיבים מבוקרים, ומשוב (feedback) של נתוני בקרה ממכשירי מדידה במעגל סגור (closed loop), שמאפשרים פעולה נכונה של רכיבי המערכת (כגון אלו הרשומים בהמשך) בהתאם לערכים שנקבעו מראש:

  • רגשים (sensors), שמודדים תנאים פיסיקליים, כגון טמפרטורה, לחץ, גובה נוזל, וכו'.
  • בקרים (controllers), שיכולים להיות החל מרכיבים פיסיקליים פשוטים ועד בקרים דיגיטליים מורכבים או מחשבים משובצים (embedded).
  • מפעילים (actuators), שמגיבים למדידות הרגשים ופועלים בהתאם להוראות הבקרים; לדוגמה, בבקרת כניסת אנרגיה, כגון, זרימת גז למבער במערכת חימום, או חשמל למנוע במקרר, או משאבה.
  • תחנת/ות מחשב, שמקושרות לבקרים. המחשבים משמשים להצגת ערכים נמדדים שהתקבלו מהבקרים במסכים של ממשק אדם/מכונה (HMI – Human/Machine Interface), ולשנות ערכים נקבעים (settings), כדי לאפשר ניטור ובקרה עכשוויים (online) של המערכת ע"י המשתמשים.

 רגשים (Sensors)

רגשים, שמודדים תנאים פיסיקליים, כוללים בד"כ אמצעים לשדר את הערכים שהם מודדים ל בקרים המתאימים; במקרה זה הם גם נקראים משדרים (transmitters). הם יכולים לכלול בנוסף מצגות ערכים (indicators) לפיקוח ויזואלי קל ע"י המשתמש.

בקרים (Controllers)

הבקרים הם הרכיבים החשובים ביותר במערכת בקרה אוטומטית. הם יכולים להיות החל מרכיבים פיסיקליים פשוטים ועד בקרים דיגיטליים מורכבים או מחשבים משובצים. הבקרים מנתחים ומעבדים את הערכים הנמדדים ע"י הרגשים ושולטים על המערכת בהתאם, בצירוף עם מחשבים מחוברים לבקרים; המחשבים כוללים תוכנות HMI לניטור ובקרה של המערכת.

דוגמאות של בקרים:

  •  בקרים לוגיים שניתנים לתכנות (PLCs – Programmable Logic Controllers)*
  • בקרים דיגיטליים ישירים (DDCs – Direct Digital Controllers)
  • יחידות קצה רחוקות (RTUs – Remote Terminal Units)

מפעילים (Actuators)

המפעילים מגיבים למדידות הרגשים ופועלים בהתאם להוראות הבקרים. דוגמאות של המפעילים הם: מתגים המגיבים להפרשי לחץ (DPSs – Differential Pressure Switches), מרסני נפח ממונעים (MVDs – Motorized Volume Dampers), מקררים ותנורים חשמליים, וכן משאבות ומפוחים, שמאפשרים כיוונוני טמפרטורה, לחץ, לחות, ותנאים פיסיקליים אחרים, כדי לתחום אותם בהתאם לערכים שנקבעו מראש.

תחנת/ות מחשב

תחנה מחשב אחת או יותר שמקושרות לבקרים מקבלות ערכים נמדדים מהבקרים ומציגים ערכים אלו, וכמו כן מצב פעולת רכיבי המערכת במסכים של ממשק  HMI לניטור עכשווי של המערכת. הערכים הנמדדים ניתנים להשוואה עם ערכים מותרים שנקבעו מראש, ואם הערכים הנמדדים חורגים מהגבולות המותרים, אפשר להציג הודעת אזהרה. ניתן להשתמש בממשק  HMI גם כדי לשנות את הערכים המותרים ולנטר את מצב פעולת רכיבי המערכת כתגובה לשינויים.

* סמארט לוג'יק משתמשת בבניית מערכות אוטומציה ובקרה בבקרים של חברת Siemens  וחברת אלן ברדלי – Allen-Bradley.

סמארטלוג'יק משווקת בין היתר את המוצרים הנ"ל:

6XV1830-0EH10, 6ES7131-4BF00-0AA0, 6ES7193-4CA40-0AA0, 6ES7134-4GD00-0AB0, 6ES7193-4CA40-0AA0, 6ES7138-4CA01-0AA0, 6ES7193-4CC20-0AA0, 6ES7590-1AB60-0AA0, 6ES7511-1AK00-0AB0, 6ES7954-8LP01-0AA0, 6ES7155-6AU00-0BN0, 1746-NO4V, 1769-L16ER-BB1B.

 

אוטומציה ובקרה – PLCs Topic – Part 2

Posted on by אביב צברי

 אוטומציה ובקרה – PLCs Topic – Part 2

This articular is the third part of our  review about PLCs. After PLCs Functionality&Features and PLCs Topic – part 1 that covers the subjects of  Scan Time, System Scale, User interface & Communications, this part is about PLCs Programming, Digital and Analog Signals & PLC Advantages.

PLC– Programming

PLC programs are typically written in a special application on a PC, then downloaded by a direct-connection cable or over a network to the PLC. The program is stored in the PLC either in battery-backed-up RAM or some other non-volatile flash memory.

IEC 61131-3 defines several programming languages for programmable control systems, which emphasize logical organization of operations.

While the fundamental concepts of PLC programming are common to all manufacturers, differences in I/O addressing, memory organization and instruction sets mean that PLC programs are never perfectly interchangeable between different makers. Even within the same product line of a single manufacturer, different models may not be directly compatible.

PLC – Digital and Analog Signals

Digital or discrete signals behave as binary switches, yielding simply an On or Off signal (1 or 0, True or False, respectively). Push buttons, limit switches, and photoelectric sensors are examples of devices providing a discrete signal. Discrete signals are sent using either voltage or current, where a specific range is designated as On and another as Off. For example, a PLC might use 24 V DC I/O, with values above 22 V DC representing On, values below 2VDC representing Off, and intermediate values undefined. Analog signals are like volume controls, with a range of values between zero and full-scale. These are typically interpreted as integer values (counts) by the PLC, with various ranges of accuracy depending on the device and the number of bits available to store the data. Pressure, temperature, flow, and weight are often represented by analog signals. Analog signals can use voltage or with a magnitude proportional to the value of the process signal. Current inputs are less sensitive to electrical noise (i.e. from welders or electric motor starts) than voltage inputs.

PLC Advantages Relative to Other Control Systems

PLCs are well adapted to a range of automation tasks. These are typically industrial processes in manufacturing where the cost of developing and maintaining the automation system is high relative to the total cost of the automation, and where changes to the system would be expected during its operational life. PLCs contain input and output devices compatible with industrial pilot devices and controls; little electrical design is required, and the design problem centers on expressing the desired sequence of operations. PLC applications are typically highly customized systems, so the cost of a packaged PLC is low compared to the cost of a specific custom-built controller design.

Here are some examples of the PLCs used by smartlogic: 6XV1830-0EH10, 6ES7131-4BF00-0AA0,6ES7193-4CA40-0AA0,6ES7134-4GD00-0AB0,6ES7193-4CA40-0AA0, 6ES7138-4CA01-0AA0,6ES7193-4CC20-0AA0, 6ES7590-1AB60-0AA0, 6ES7511-1AK00-0AB0, 6ES7954-8LP01-0AA0,6ES7155-6AU00-0BN0

אוטומציה ובקרה – PLC – Programmable Logic Controller

Posted on by אביב צברי

אוטומציה ובקרה – PLC – Programmable Logic Controller

A Programmable Logic Controller – PLC is a digital computer used for automation of electromechanical processes, such as control of machinery on factory assembly lines. Unlike general-purpose computers, the PLC is designed for multiple inputs and output arrangements, extended temperature ranges, immunity to electrical noise, and resistance to vibration and impact. Programs to control machine operation are typically stored in battery-backed-up or non-volatile memory. A PLC is an example of a hard real time system since output results must be produced in response to input conditions within a limited time, otherwise unintended operation will result.

PLCs are usually programmed using application software (SW) on personal computers (PCs). The PC is connected to the PLC through Ethernet, RS-232, RS-485 or RS-422 cabling. Most PLCs used by smartlogic when designing an automation and control systems are the Siemens PLC and Allen Bradley's.The programming SW allows entry and editing of the ladder-style logic. Generally the SW provides functions for debugging and troubleshooting the PLC software, for example, by highlighting portions of the logic to show current status during operation or via simulation. The SW will upload and download the PLC program, for backup and restoration purposes.

PLC Functionality

The functionality of the PLC includes sequential relay control, motion control, process control, distributed control systems and networking. The data handling, storage, processing power and communication capabilities of some modern PLCs are approximately equivalent to desktop computers.

PLC Features

The PLC unit consists of separate elements, such as power supply, controller, relay units for in- and output

The main difference from other computers is that PLCs are armored for severe conditions (such as dust, moisture, heat, cold) and have the facility for extensive input/output (I/O) arrangements. These connect the PLC to sensors and actuators. PLCs read limit switches, analog process variables (such as temperature and pressure), and the positions of complex positioning systems. On the actuator side, PLCs operate electric motors, pneumatic or hydraulic cylinders, magnetic relays, solenoids, or analog outputs. The input/output arrangements may be built into a simple PLC, or the PLC may have external I/O modules attached to a computer network that plugs into the PLC.

 Here are some examples of the PLCs used by Smartlogic: 6XV1830-0EH10, 6ES7131-4BF00-0AA0, 6ES7193-4CA40-0AA0, 6ES7134-4GD00-0AB0, 6ES7193-4CA40-0AA0, 6ES7138-4CA01-0AA0, 6ES7193-4CC20-0AA0, 6ES7590-1AB60-0AA0, 6ES7511-1AK00-0AB0, 6ES7954-8LP01-0AA0, 6ES7155-6AU00-0BN0, 1746-NO4V, 1769-L16ER-BB1B

אוטומציה ובקרה- מהי מערכת בקרה תעשייתית?

Posted on by אביב צברי

אוטומציה ובקרה – Industrial Control System – ICS  – מערכת בקרה תעשייתיות

מערכת בקרה תעשייתית היא מונח כללי שמתייחס לסוגים שונים של מערכות בקרה שמשמשים בייצור תעשייתי, כולל: מערכת בקרה לפיקוח והשגת מידע -Supervisory Control and Data Acquisition – SCADA, מערכת בקרה  מבוזרת – DCS – Distributed Control System – , וקונפיגורציות של מערכות בקרה קטנות יותר כגון בקרים עם לוגיקה שניתנת לתכנות – Programmable Logic Controllers -PLCs שנמצאים לעתים קרובות במערכים תעשייתיים ותשתיות קריטיות.

.מערכות בקרה תעשייתיות משמשות בד"כ בתעשיות שמייצרות או מספקות מוצרים חשמליים, מים, נפט, גז, ומידע. סמארטלוג'יק מתמחה באוטומציה ובקרה, בתכנון,התקנה ותחזוק מערכות אלו

מערכת בקרה תעשייתיות לפיקוח והשגת מידע

Supervisory Control and Data Acquisition – SCADA – System

מערכת בקרה מסוג זה פועלת עם אותות מקודדים שעוברים דרך ערוצי תקשורת לאספקת בקרה על ציוד מרוחק (בד"כ ערוץ תקשורת אחד עבור תחנה מרוחקת אחת). מערכת הבקרה יכולה להשתלב עם מערכת להשגת מידע ע"י הוספת שימוש באותות מקודדות על ערוצי תקשורת, להשגת מידע על הסטאטוס של  הציוד המרוחק לצורך תצוגה או הקלטה.

מערכות בקרה אלו מבוססות על מערכות ממוחשבות שמנטרות ומבקרות תהליכים  תעשייתיים. מערכות מסוג SCADA נבדלות היסטורית ממערכות תעשייתיות אחרות עקב תהליכים בקנה-מידה גדולים שכוללים אתרים רבים מפוזרים במרחקים גדולים.

מערכת בקרה תעשייתיות מבוזרת

Distributed Control System- DCS

מערכת בקרה מסוג זה משמשת  לבקרת תהליכים  תעשייתיים כגון ייצור חשמל, זיקוק נפט וגז, אספקת מי שתייה וטיפול במי ביוב, וייצור מוצרים כימיים,  מוצרי אוכל ומכוניות. מערכות מסוג DCS משתלבות במערכי בקרה הכוללים פיקוח על תת-מערכות משולבות אחראיות על בקרת ציוד בתהליכים מקומיים.

בקרת מוצרים ותהליכים מושגת בד"כ בעזרת חוגי בקרה עם הזנה אחורה – feed-back control loop – או הזנה קדימה – feed-forward control loop, כך שתנאי המוצר או התהליך נשמרות באופן אוטומטי תוך טווח מוגדר סביב ערך נתון (set point). השגת תנאי מוצר או תהליך במסגרת טווחים מוגדרים אפשרית רק בעזרת בקרים מסוימים הניתנים לתכנות.

בקר עם לוגיקה שניתנת לתכנות – PLCs

בקר מסוג זה מספק בקרה של פעולות לוגיות בוליאניות (Boolean), קוצבי זמן, ותהליכים רציפים (בדגמים מסוימים). יחסי ההגדלה הפרופורציוניים, אינטגרליים ו/או דיפרנציאליים של הבקר בתהליכים רציפים ניתנים לכוונון כדי להשיג את דיוק הטווח מוגדר וכן את מהירות התיקון העצמי במקרה של תקלות בתהליכים. בקרים מסוג PLC  משמשים בהרחבה בתעשיות מבוססות על תהליכים. בקרים אלו  מתבססים על מחשבים שמבקרים ציוד ותהליכים תעשייתיים. אם כי בקרים מסוג PLC  מסוגלים לבקר מרכיבי מערכת שפועלים בעזרת מערכות מסוג SCADA ו- DCS, הם גם באופן תדיר משמשים כרכיבים עיקריים בקונפיגורציות של מערכות בקרה קטנות יותר. הם משמשים גם להענקת בקרה רגולטורית של תהליכים דיסקרטיים , כגון קווי הרכבת מכוניות, ובנוסף משמשים בכמעט כל תהליכי הייצור התעשייתיים.

ולידציה – Design Specification – DS

Posted on by אביב צברי

ולידציה – Design Specification – DS

The Design Specification -DS is part of the validation documentation that provides information necessary to complete the design of the project. This document covers only the DCS side and integration with ELT-GHS-150-T3 Gas Heater skid

DS Content

The DS is usually structured in a relatively standard fashion, with predetermined chapters and sections, where the final contents are tailored according to the type and size of the system under validation.

:The main chapters and sections of this DS are

Hardware Specification

Wiring and Electrical Cabinet Drawing

Communication and Network Design

Other Documentation

ProfiBus Monitoring Values List

Running Logic

Alarms List

Alarm Response

Disaster Recovery

Programming Design

Appendixes

Hardware Specification

.This section defines the required I/O allocation, according to the wiring diagram document No. P09204-020 Rev2, and 35800SIS0-N0

8 digital inputs

1 digital outputs

ProfiBus connection

Wiring and Electrical Cabinet Drawing

:This section lists the following design information

New Electrical drawing is not needed

:All I/O should be named in a standard fashion, i.e., XXXX-YYY-ZZZ, where

XXXX – 4 prefix letters which indicates the containing system; in this case, the system is PRMS

.YYY – indicates the instrument type according to Siemens naming standard – document no

ZZZ – indicates the serial continuing number

.Siemens Engineering file update is needed in Chapters18C 18D 18E. Other chapters should be examine and discussed in the FRS

.BOP PLC must be stopped during the wiring and ProfiBus module installation. Dalkia should be supply with time table

Communication and Network Design

:This section lists the following design information

.The communication used in this project is Profibus

.The Profibus communication protocol and wiring design will be provided by Siemens

.Siemens Engineering file update is needed. All communication and network chapters should be updated

Communication and Network Design

Siemens Engineering file "stand alone skids and instruments" chapter should be update; all Heater manuals and instructions should be attached to this chapter.

ProfiBus Monitoring Values List

tSP Target Setpoint – Setpoint differential CT15/14 – CT15/13

All  Operator.MAIN items – To be later configured

All Operator. SYSTEM.StatusWords.Output) – To be later configured

Man Manual/Auto Mode 76 AUTO (0) – +VFD manual percents

Running Logic

start conditions

Heater valve V101 is open. – GS101 HEATER INDICATION.

Heater valve position V102 is open.

Heater bypass valve V103 is closed.

DCS 10EKA01CF001>1500m3h (indicating that at list one of the gas turbines is on).

DCS 25Barg<10EKA001CP001<45Barg (Gas pressure operation range).

All Heater trips are acknowledged and cleared.

Operator pressed "Start" from DCS.

Alarms List

All alarms from profibus

Alarm Response

Holding/Restart Logic

No alarm response from the DCS.

Disaster Recovery

Perform stop operations as in paragraph

  1. Power shut down
  2. Compressed air supply shut down

 Programming Design

AS (Automation system – PLC) that will be programmed in this integration will be BOP.

The synoptic screen will be programmed and be added to the PRMS screen, as described in Appendix 1 – Synoptic Screen.

All instruments, EG valves and transmitters, will be created according to Siemens standards.

All instruments will be set to READ ONLY, except the START and STOP buttons.

Appendixes

The DS appendixes present examples of design drawings.

Appendix 1 – Synoptic Programming Design.

Appendix 2 – Chapter 18E BOP Example of Electrical Drawing (to be updated)

Appendix 3 – Example of Network Drawing (to be updated)

 

תיקי ולידציה – מושגים כלליים

Posted on by אביב צברי

ולידציה –  מושגים כללים ועקרונות הכנת תיקי ולידציה

משתמשים במונח ולידציה  לתיאור פעילות הכוללת הכנת הוכחה מתועדת, שמעניקה מידה גבוהה של ביטחון, שתהליך ספציפי יפיק באופן קונסיסטנטי תוצאה שעומדת בספציפיקציות ותכונות איכות מוגדרות מראש

ולידציה מקושרת בד"כ עם מתקן יצור של מוצר שאיכותו עשויה להשפיע על בריאות הציבור, ולכן היא מיועדת לצמצם למינימום את אפשרויות הסיכון הפוטנציאליות שעלולות להשפיע לרעה על איכות המוצר
תהליך הולידציה חייב לעמוד בתקנים של המנהל האמריקאי FDA. התקנים הרלוונטיים ביותר לתהליך הולידציה הם:
• Good Manufacturing Practice   –  GMP
• Current Good Manufacturing Practice –  cGMP
• Good Automated Manufacturing Practice  –  AMP.
במונח GxP משתמשים יותר בחופשיות בז'רגון הולידציה בהתייחסות לאוסף כללים מנחים.
cGMP הוא הדוגמה הנפוצה ביותר של GxP. עמידה בתקני cGMP מבטיחה אחידות, עוצמה, איכות וטוהר של מוצרים רפואיים ע"י דרישות מיצרני התרופות לבקרה הולמת על תהליכי היצור שלהם.
תקנים נוספים של ה- FDA הרלוונטיים לתהליך הולידציה הם:
• Good Laboratory Practice –  GLP.
• Good Clinical Practice –  GCP.
תהליך ולידציה כולל תכנון, התקנת והפעלת מערכת ניטור ובקרה במתקו יצור, וכמו כן, תכנון וביצוע תהליכי בדיקה כדי לוודא שמערכת הניטור והבקרה עומדת בסטנדרטים של ה- FDA.
תיעוד ולידציה הינו חלק של תהליך הולידציה שמכיל רישומים כתובים ו/או אלקטרוניים ביחס להתקנה והפעלת מערכת הניטור והבקרה, וביחס לבדיקות המתאימות של אותה מערכת.
הרישומים האלקטרוניים נדרשים בד"כ לעמוד בדרישות FDA שמתייחסות להיקף וישום של התקן
Part 11 of Title 21 of the Code of Federal Regulations; Electronic Records; Electronic Signatures – 21 CFR Part 11.
רישומים אלקטרוניים –  Electronic Records יכולים להכיל כל שילוב של מלל, גרפיקה, אודיו, צילומים, או כל מידע אחר המוצג באופן אלקטרוני, כאשר אלו מיוצרים, משתנים, מתוחזקים, מתויקים, מוחזרים ומופצים ע"י מערכת מחשבים.
חתימות אלקטרוניות – Electronic Signatures יכולות להכיל אוסף של כל סמל או סדרת סמלים מבוצעים, מאומצים או מאושרים ע"י גורם שמחויב חוקית באופן שווה ערך לחתימתו בכתב.
משתמשים ברישומים וחתימות אלקטרוניים בד"כ במערכות סגורות, בהן הגישה למערכת מבוקרת ע"י צוות אחראי על התכנים של הרישומים האלקטרוניים.

  תכולת תיקי ולידציה – ולידציה –  מושגים כללים

תיקי ולידציה מכילים באופן כללי שני סוגי מסמכים:
• מסמכים קשורים לתכנון, התקנת והפעלת מערכת הניטור והבקרה:
– ספציפיקציה נדרשת ע"י המשתמש  User Requirements Specification  – URS
– ספציפיקציה של דרישות פונקציונאליות  Functional Requirements Specification -FRS
– ספציפיקציה של תכנון פונקציונאלי  Functional Design Specification – FDS
– ספציפיקציה של תכנון חומרה  Hardware Design Specification – HDS
– ספציפיקציה של תכנון תוכנה  Software Design Specification – SDS
– שרטוט צנרת ומכשור  Piping and Instrument Drawing – P&ID
– רשימת כניסות/יציאות  Input/Output (I/O) List

• מסמכים שכוללים את תהליכי הבדיקות:
– פרוטוקול קווליפיקצית התקנה  Installation Qualification (IQ) Protocol
– פרוטוקול קווליפיקצית פעולה  Operation Qualification (OQ) Protocol
– פרוטוקול קווליפיקצית ביצוע  Performance Qualification (PQ) Protocol

האחריות לכתיבת ואישור המסמכים משותפת בפועל למשתמש, שמפעיל את מתקן היצור, והספק, שמספק את מערכת הניטור והבקרה להבטחת הפעולה הנכונה של המתקן.
תיקי ולידציה כולל בנוסף חוברות הדרכה / חוברות נתונים / ברושורים של רכיבי המערכת העיקריים לתמיכת משימות הפעולה והתחזוקה של המשתמש.

אוטומציה ובקרה- סקירה קצרה על בקרי SIMATIC של חברת Siemens

Posted on by אביב צברי

אוטומציה ובקרה- והפעם קצת על בקרי SIMATIC  של חברת Siemens

בקרי SIMATIC  הוא אחד מהמוצרים המובילים בהם משתמשת סמארט לוג'יק במערכות האוטומציה ובקרה אותם היא מתכננת ומבצעת.   במאמר זה נסקור את בקרי SIMATIC המבוססים על מחשבים אישיים (PCs) ובקרים עם לוגיקה שניתנת לתכנות PLCs- Programmable Logic Controllers .

בקרים אלו משמשים לבקרת מבני משרדים ותעשיה, יצור ותהליכים טכנולוגיים, אפליקציות נפרדות (stand-alone) ומורכבות ביותר. טווח השימושים של בקרי SIMATIC  נע החל ממודולים לוגיים, בקרים בסיסיים, מתקדים, מבוזרים, ועד בקרי תוכנה. בנוסף לפונקציונליות מתקדמת, הדור החדש של בקרי SIMATIC  מעניק יתרונות של עקביות בסטנדרט Totally Integrated Automation (TIA) Portal ufi בטחון והגנה ברמה גבוהה.

בקרי SIMATIC עם לוגיקה שניתנת לתכנות (SIMATIC PLCs)

בקרי SIMATIC מספקים פתרונות למשימות אוטומציה מגוונות. כל מכונה או מפעל ייצור מצריכים מגוון בביצועים מערכתיים ובמורכבות התהליכים. חברת Siemens מספקת פתרונות בקרה למגוון הדרישות לכל סוג אפליקציה. לדוגמה:

בקרים בסיסיים (Basic Controllers) מסוגS7-1200  לאפליקציות פשוטות ונפרדות.
בקרים מתקדמים(Advanced Controllers)  מסוגS7-1500  לאפליקציות בינוניות ומורכבות.
בקרים מבוזרים (Distributed Controllers) מסוגET-200SP  לאפליקציות מבוזרות.
בקרי תוכנה (Software Controllers) מסוגS7-1500  לאפליקציות מבוססות על מחשבים אישיים.

בקרי SIMATIC ויתרונותיהם

בקרי SIMATIC  נוחים לעבודה הודות לנוחות וההתאמה שלהם לשימושים שונים, ועקביות בפונקציונליות שלהם. גיוונם מאפשר בחירה אופטימלית לכל אפליקציה. התוכניות למשתמש של בקרי SIMATIC הן בד"כ זהות בעיצובם ודרך שימושם. הודות לעקביות של סטנדרט TIA Portal, פונקציות התוכנה והחומרה הרב-תחומיות מאפשרות פתרונות יעילים בכל פעילות אוטומציה.

בקרי SIMATIC בסיסיים

בקרי SIMATIC  בסיסיים מסוג S7-1200  מספקים תוצאות משכנעות הודות לטווח המקיף של הפונקציות הטכנולוגיות ושל הכניסות/יציאות (I/Os)  המשולבות שלו, כל אלו מסופקות במארז קומפקטי ונפח מצומצם.

בקרי SIMATIC מתקדמים

בקרי SIMATIC  מתקדמים מתאימים במיוחד לאפליקציות מורכבות ובקנה-מידה בנוי. בקר SIMATIC  מסוג S7-1500  ירש בטווח הארוך את הבקרים מסוג S7-300  ו-S7-400  ומהווה את הסטנדרט למפעלים העתידיים, הודות לטווח המקיף. בקר זה מספק ביצוע ייחודי ייצוב חדשני. ניתן להרחבה מודולרית, הגנה בפני רעידות, ללא צורך בתחזוקה, שינוי בקנה מידה, וקונפיגורציה TIA Portal .

בקרי SIMATIC מבוזרים

ביזור הבקרה תורם בעיקר לתוספת משמעותית בגמישות בייצוב המכונות והמפעלים, ולכן מתחיל להוות גורם תחרותי מכריע. הגדלת הרשתות מקלה על שילוב של יחידות שפועלות באופן עצמאי ברמת השדה בתקשורת משולבת. מערכת SIMATIC ET 200 I/O  ניתנת להגדלה עם בקרים משולבים מתקדמים. הבקרים המבוזרים מסוג SIMATIC ET 200 CPU  משלבים קומפקטיות וגמישות. בקרים מבוזרים מספקים פתרון מושלם לאפליקציות סטנדרטיות ומניעת תקלות, במיוחד בטווח ביצוע בינוני עבור מכונות עם בקרה מבוזרת או מכונות סדרתיות ממוקמות בנפח מצומצם. חוץ מהבקרים המבוזרים מסוג SIMATIC ET 200 CPU, והבקר הפתוח החדש מסוג SIMATIC ET 200SP, תלקיט הבקרים המבוזרים כולל גם דגמים שמשולבים במערכות SIMATIC ET 200S ו- SIMATIC ETpro.

בקרי תוכנה

בקר התוכנה מסוג S7-1500  מתאים במיוחד לבקרה גמישה של מכונות מיוחדות עם ביצועים ודרישות פונקציונליות גבוהות, העצמאות המוחלטת של תוכנת הבקר ממערכת ההפעלה הוכיחה את הגברת הגישה למערכת. בקר התוכנה מסוג S7-1500  מספק את היתרונות של הבקר הסטנדרטי מסוג S7-1500  במחשבים אישיים תעשייתיים עם ביצועים גבוהים. מצב זה מאפשר שימוש עם נוחות מרבית. השימוש ב- TIA Portal מוסיף הנדסה יעילה.

סמארטלוג'יק הינה נציגה בלעדית של Siemens בארץ לתמיכה במערכת PCS7 ועובדת על בסיס קבוע, עם מרכז התמיכה העולמי בגרמניה באמצעות מערכת בקרת איכות מחמירה העומדת בתקן   ISO9000

הגדרת כרטיס IF8U

Posted on by אביב צברי

על מנת להגדיר את הכרטיס IF8U  נצטרך לבצע את השלבים הבאים:

על מנת להגדיר את הכרטיס IF8U  נצטרך לבצע את השלבים הבאים:

1)      כדי להיכנס לתוכנת הבקר RS500  נלחץ עלIO configuration  .

2)      יפתח לנו החלון הבא – ונבחר בכרטיס  Other.

     

3) נבצע לחיצה כפולה על הכרטיס ויפתח לנו המסך הבא (נגדיר את ההגדרות בדיוק לפי מה שמופיע כאן).

וזהו – סיימנו להגדיר את הכרטיס. אם נרצה להוסיף כרטיסים נוספים מאותו סוג נחזור על אותה הפעולה.

  • לגבי ה-scaling  של הכרטיס: ערך מקסימלי 20000 ערך מינימלי 4000 , ערך 21000 תקלת מכשיר וערך 3200 מסמן חיווט פתוח.

אוטומציה וסוגי מערכות בקרה

Posted on by אביב צברי

אוטומציה או בקרה אוטומטית היא שימוש במערכות בקרה להפעלת ציוד כגון מכונות, תהליכי  יצור בבתי חרושת, דודים ותנורי חימום, מיתוג ברשתות טלפוניות, הכוונה וייצוב של אניות וכלי טיס, ושימושים אחרים, תוך מעורבות מינימלית או פחותה של בני אדם. תהליכים מסוימים מתבצעים באופן אוטומטי לחלוטין.

בקרה ואוטומציה : היתרון הגדול ביותר של אוטומציה הוא החיסכון בעבודה, אך השימוש בה מאפשר גם חיסכון באנרגיה וחומרים, ומשפר את הדיוק בעבודה ואיכות המוצרים.

אוטומציה הושגה באמצעים שונים  -מכניים, חשמליים, הידראוליים, פנאומטיים, חשמליים, אלקטרוניים ומחשבים, בד"כ תוך שימוש משולב. מערכות מורכבות, כגון בתי חרושת מודרניים, אניות וכלי טיס כוללות שימוש משולב באמצעים הנ"ל.

סוגי בקרה ואוטומציה

אחד מסוגי הבקרה הפשוטים ביותר הוא פתוח/סגור (on/off). דוגמה לסוג זה הוא תרמוסטט בשימוש במתקנים ביתיים.  אם כי מבחינה טכנית תרמוסטט הוא סוג של אוטומציה, היכולות שלו הן פרימיטיביות.

בקרה ואוטומציה סדרתית (sequential control), שבה  מתבצעת סדרה מתוכנתת של פעולות דיסקרטיות, מבוססת לעתים קרובות על מערכת לוגית שכוללת סדרה מסודרת של מצבי מערכת. מע' בקרת מעלית היא דוגמה לבקרה סדרתית.

 אוטומציה מהסוג המתקדם שגרמה למהפכה בתהליכי יצור, מטוסים, תקשורת ותעשיות אחרות זו בקרה עם משוב (feedback control), שהיא בד"כ רציפה (continuous), וכוללת מדידות בעזרת חיישנים  (sensors) וביצוע כיוונונים (adjustments) מחושבים לשמירת הערך של משתנה נמדד בטווח ערכים שנקבע מראש.

מעגל פתוח וסגור (open and closed loop)

מערך כל המרכיבים שמבצעים מדידה ובקרה של משתנה נקרא מעגל בקרה (loop control). מערך בקרה שעושה שימוש באות נמדדת, מזין את האות בחזרה ומשוה את ערכה עם ערך נתון (set point), מחשב ושולח אות חוזרת  לביצוע תיקון, נקרא בקרה אוטומציה במעגל סגור (loop control closed). אם מערך הבקרה לא כולל משוב לביצוע תיקון המערך פועל במעגל פתוח (loop (open. מעגל בקרה ואוטומציה(loop control) מתבצע בד"כ בעזרת בקר (controller).

בקרה רציפה (sequential control)

בקרה רציפה יכולה להתבצע לפי רצף קבוע (fixed sequence) או רצף לוגי, שבו מתבצעות פעולות שונות לפי מצבי המערכת המשתנים. מצבים אלו יכולים לקרות כאשר משתמשים במערכת ברצף תרחישים שונים. דוגמה לסוג בקרה רציפה היא זו המתבצעת במעלית, שמשתמשת בלוגיקה שמתבססת במצב המערכת לצורך ביצוע פעולות בתגובה למצב הנוכחי והוראות המשתמשים.

בפיתוח מוקדם של בקרה רציפה נעשה שימוש בלוגיקה עם ממסרים (relay logic), שבה ממסרים חשמליים חיברו בין מגעי חשמליים כדי להתחיל או להפסיק את פעולת מכשיר חשמלי.

בקרה ממוחשבת (computer control)

מחשבים מסוגלים לבצע גם בקרה סדרתית (sequential control) ובקרה עם משוב (feedback control), ובמקרים רבים מחשב אחד מבצע את שני סוגי הבקרה בישום תעשייתי. בקרים עם לוגיקה שניתנת לתכנות  (- PLCs Programmable Logic Controllers( הם מיקרופרוססורים מיוחדים שמסוגלים להחליף ככיבי חומרה רבים, כגון קוצבי זמן (timers) ושומרי רצף (sequencers) שבהם משתמשים או השתמשו במערכות עם ממסרים חשמליים. מחשבים לבקרת תהליכים  (process control computers( לצרכים כלליים החליפו באופן הדרגתי את הבקרים הנפרדים (stand-alone controllers), וכתוצאה מחשב אחד מסוגל לבצע פעולות בקרה שהיו מבוצעים ע"י מאות בקרים נפרדים. מחשבים מסוג זה מסוגלים לעבד מידע מרשת של בקרים מסוג PLC, מכשירים ובקרים שונים ( כגון בקרים מסוגPID  – Proportional-Integral-Derivative) כדי לממש בקרה ואוטמציה אופיינית של משתנים נפרדים רבים, או לממש אלגוריתמים מורכבים לצורך בקרה, תוך שימוש בנתוני כניסה רבים ומניפולציות מתמטיות. הם גם מנתחים נתונים ויוצרים מצגות גרפיות בזמן אמת ודו"חות עבור המפעילים, המהנדסים והמנהלים.

כלי אוטומציה

מהנדסים מסוגלים עכשיו לבצע בקרה נומרית (numerical control) של מכשירים אוטומטיים. התוצאה  היא טווח של אפליקציות ופעילויות שגדל במהירות. טכנולוגיות שנעזרות במחשבים  (Computer-Aided Technologies) משמשות עכשיו כבסיס לכלים מתמטיים וארגוניים לפיתוח מערכות מורכבות. שתי דוגמאות בולטות של תוכנות  בשימוש הן: CAD Computer-Aided Design) (ו-  CAM Computer-Aided Manufacturing)).

טכנולוגיית האינפורמציה, ביחד עם המכשור והתהליכים התעשייתיים החדשניים, עוזרים בייצוב, מימוש וניטור של מערכות הבקרה. עוד דוגמה של מע' בקרה תעשייתית היא הבקר מסוג PLC. בקרים אלו הם מחשבים מחוזקים בשימוש תדיר בסנכרון זרימה של נתוני כניסה מגששים עם זרימה של נתוני יציאה למכשירי הפעלה.

ממשקי אדם-מכונה (- HMIs Computer-Human Interfaces ) משמשים לתקשור המפעילים עם בקרי PLC ומחשבים אחרים.

להלן רשימה של חלק מכלי האוטומציה העיקריים:

  1. DCS – Distributed Control System
  2. HMI – Human Machine Interface
  3. SCADA – Supervisory Control and Data Acquisition
  4. PLC – Programmable Logic Controller
  5. Instrumentation
  6. Motion control
  7. Robotics

 

  • סמארט לוג'יק מתמחה בתכנון וביצוע פרויקטים הנדסיים בתחום הבקרה האוטומציה, בקרה מפעלית, בקרות תהליךבקרות מבנה  BMS.

ולידציה – תפקידים ואחריות בתכנון וביצוע בדיקות

Posted on by אביב צברי

מבוא

התפקידים והאחריות בכל צוות בדיקה משתנה מאד בהתאם לאופי, היקף והשלב של הבדיקה המתבצעת, וכמו כן לגודל החברה ומבניה.

התפקידים הספציפיים הנדרשים לכל פרויקט חייבים להיות מתועדים ומאושרים בתוכנית או אסטרטגית הבדיקות.

בהתאם ל- GAMP, ניתן לחלק את התפקידים והאחריות שמוגדרים בהמשך לשתי קבוצות נפרדות:

תפקידים בתוך צוות הבדיקה.

תפקידי תמיכה המבוצעים ע"י צוות הפועל מחוץ לצוות, אך שאחריותו קשורה ישירות להצלחת תהליך הבדיקה .

תפקידים אלו לא בהכרח דרושים בכל צוות הבדיקה, ורק פרויקטים גדולים ומורכבים יכללו בד"כ את כל התפקידים המוגדרים בהמשך.

בפרויקטים קטנים יותר תפקידים מסוימים ישולבו עם אחרים כל עוד שילוב זה לא יצור ניגוד אינטרסים או לא יפגע בעצמאות בחינת תהליך ותוצאות הבדיקה. לדוגמה, יש להקפיד ש:

 מחברי קבצי הבדיקות  לא יבחנו בעצמם את הקבצים לפני ביצוע הבדיקות.

 הבודקים לא יבחנו בעצמם את תוצאות הבדיקות ורישומי התוצאות. 

תפקידים בתוך צוות הבדיקה:

איש צוות יכול לבצע יותר מאחד התפקידים המוגדרים בהמשך כל עוד עצמאות הבחינה לא תיפגע.

מנתח הבדיקה -Test Analyst- מחבר קובץ הבדיקה

test script –  מגדיר את קובץ הבדיקה , כולל את ההוראות המפורטות לבדיקת תחום פונקציונאלי ספציפי במסגרת הפרויקט.

יכול לנתח אירועים יוצאי דופן בזמן ביצוע הבדיקה, כדי לקבוע ולרשום את סיבתם לצורך מעקב ופתרון של בעיות פוטנציאליות.
 

בוחן קובץ הבדיקה – Test Script Reviewer

מוודא שכל הדרישות מולאו כמוגדר בקבצי הבדיקות.

מוודא שכל קובץ בדיקה מכיל דרישה להפקת הוכחה מתועדת שהדרישות בוצעו או נבדקו. 

 תפקיד זה יכול להתבצע בארגון הלקוח (או משתמש) ע"י חברי צוות אבטחת איכות / בקרת איכות , או איכות טכנולוגית מידע , אך גם מנתחי בדיקות אחרים.
 

בודק -Tester

מבצע את הבדיקות בהתאם לקבצי הבדיקות.

מודיע על כל חריגה למנהל -Incident Manager.

מפיק ומתאים את הוכחה המתועדת לדרישות קבצי הבדיקות.
 

עד בדיקה– Test Witness

עדי בדיקה נחוצים מסיבות חוזיות, לדוגמה, כאשר הלקוח (משתמש) מעוניין להיות נוכח בזמן ביצוע הבדיקות, אך בד"כ לא נחוצים.
 

בוחן תוצאות הבדיקה – Test Result Reviewer

מוודא שכל מהלכי הבדיקות בוצעו כמוגדר בקבצי הבדיקות.

מוודא שכל ההוכחה המתועדת הופקה, נחתמה, תוארכה וקושרה כנדרש בכל שלבי הבדיקות הרלוונטיים.

מוודא שכל החריגות נרשמו.

מאמת את כל תוצאות הבדיקות (מצב עבר/נכשל), בהתבסס על ההוכחות המתועדות.

מנהל הבדיקות – Test Manager

אחראי על התכנון והתיאום של כל פעילויות הבדיקה, ועל דיווח מצב פעילויות הבדיקות הבדיקה למנהל הפרויקט

מוביל צוות הבדיקות– Test Team Leader

מפקח על התיאום וביצוע של הבדיקות בתחומים מוגדרים בצוותי בדיקה גדולים.

מדווח על התקדמות תהליכי הבדיקות למנהל הבדיקות, ומאפשר למנהל להתרכז בתכנון ובפעילויות האסטרטגיות הנדרשות לעמידה בלו"ז המתחייב.

צוות תשתיות הבדיקה-Test Infrastructure Team

מספק את החומרה וחיבורי הרשת הנדרשים להפעלת מערך בדיקה בהתאם לאפיונים המוגדרים.

סגל טכני -Technical Staff

משולב זמנית לצוות הבדיקה במקרים שתהליך הבדיקה מצריך התקנת תוכנה או פעילויות טכניות אחרות להשלמת הבדיקות.
 

אדמיניסטראטור של צוות הבדיקות -Test Team Administrator

מוודא שכל הפעילויות האדמיניסטרטיביות הנדרשות במהלך הבדיקות מתבצעות בזמן. דוגמאות לפעילויות מסוג זה:

ניהול התיעוד.

עזרה בהקצאת משאבים ופעילויות של רישום זמנים.

רישום פרוטוקולים בפגישות רלוונטיות.

פעילויות אחרות מוקצבות ע"י מנהל הבדיקות.

 

  תפקידים מול צוות הבדיקה:

מפתח תוכנה – Software Developer

עוזר בניתוח מקרים חריגים שקשורים לתוכנה במהלך הבדיקות.

מספק תמיכה לצוות הבדיקה במקרה מספק תמיכה למחבר קובץ הבדיקה בתחילת יישום התכנוןשל שינויי תכנון הנדרשים לפתרון מקרים חריגים שקשורים לתוכנה.

מנהל מקרים חריגים – Exceptions/Incidents Manager

אחראי (בפרויקטים גדולים) לווידוא שכל המקרים החריגים ידווחו וכל הפתרונות הדרושים ימומשו ויבדקו מחדש. בפרויקטים קטנים תפקיד זה יכול להתבצע ע"י מנהל הבדיקות.

עוזר בניתוח מקרים חריגים שקשורים לתוכנה במהלך הבדיקות.

מספק תמיכה לצוות הבדיקה במקרה של שינויי תכנון הנדרשים לפתרון מקרים חריגים שקשורים לתוכנה.
 

אבטחת איכות / בקרת איכות – Quality Assurance / Quality Control – QC/QA

תפקיד זה יכול להתבצע ע"י מומחה לוולידציה של מערכות ממוחשבות או איכות טכנולוגית מידע ולמעשה ע"י אנשי אנשי צוות טכני מוסמכים מחוץ למחלקת  QC/QA:

בוחן באופן עצמאי, ודוחה או מאשר את קבצי הבדיקה לפני ביצוע הבדיקה, כדי לוודא שהם מכסים את כל דרישות האיכות המתחייבות במסגרת הפרויקט.

מספק תמיכה לצוות הבדיקה במקרה של שינויי תכנון הנדרשים לפתרון מקרים חריגים שקשורים לתוכנה.
 

מנהל הפרויקט – Project Manager

מחזיק באחריות כוללת לווידוא שכל פעילויות הבדיקה כלולות בתוכנית הפרויקט של מנהל הבדיקות , ובמידת הצורך מספק מידע לגבי פיתוח תוכנית או אסטרטגיית הבדיקה.

אחראי על פתרון בעיות מחריפות עם אימפליקאציות רחבות שמשפיעות לרעה מעבר לצוות הבדיקה.
 

מנהל התוכנית – Program Manager

מחזיק באחריות כוללת על ניהול מהלכי עבודה מסועפים בפרויקטים גדולים מאד שיכולים (או לא) להיות מקושרים.

מתאם פעילויות ממשרד התכנית, שבו צוות אדמיניסטרטיבי מסייע בתקשורת וקבלת מידע רלוונטי על התקדמות הפעילויות, שמדווח בהמשך למנהל הארגון.
 

 בעל המערכת  – System Owner

נציג של ארגון המשתמש הסופי –  עם יכולת החלטה האם התוכנה הנבדקת היא בעלת סטנדרט ראוי להיכלל במערך הייצור.

 QA -גורם שבד"כ מקבל את דו"ח הבדיקה לבחינה וחתימה, בעזרת צוות ה.
  

 מבקר פנימי – Internal Auditor

גורם מעורב בפעילות פנימית תקופתית כדי לוודא שפעילויות הבדיקה בוצעו בהתאם לפרוצדורות שנקבעו מראש.
 

אדמיניסטראטור המערכת – System Administrator

 מבצע תפקיד חשוב עבור צוות הבדיקה,  בונה בסיס מידע שישמש במהלך הבדיקה, ע"י הגדרת אמצעי זיהוי בבדיקה שישמשו במהלך הבדיקה, בהתאם לפרופילים המסופקים ע"י צוות הבדיקה. 

  במידה הצורך, יסייע לצוות הבדיקה במקרים של בעיות במהלך הבדיקה .

מנהל הקונפיגורציה  – Configuration Manager

 . baseline- אחראי על קביעה שורת הבסיס לפריטי הקונפיגורציה של המערכת הנבדקת.

בתלות במבנה הכללי של הפרויקט, גורם זה יכול להיות אחראי גם על יצירת מבנה התוכנה שתיבדק.

.מתחזק את שורת הבסיס עבור כל מערכי המידע המתקבלים כדי לאפשר שימוש חוזר שלהם.

מנהל את שורת הבסיס עבור תיעוד הבדיקות, בהתאם לתוכנית ניהול התיעוד של הפרויקט.
 

צוות ניהול המידע – Data Management Staff

מספק מערכי מידע לבדיקות עם מאפיינים מיוחדים כדי להפיק מידע על הבדיקות עם תכונות מתאימות לשימוש בזמן בדיקה.

מכיוון שהמידע מצריך הכנה, חשוב לתעד נכון את המידע ולספק אותו בזמן לצוות ניהול המידע, כדי לאפשר להם להכין ולמקם את המידע בהקדם.
 

בדיקות קבלה – משתמש –Acceptance Testing

משתמשי המערכת אחראים בד"כ על הביצוע הסופי של בדיקות הקבלה (Acceptance Testing) ועל הגדרת קבצי הבדיקה (Test Scripts) עבור בדיקות הקבלה.

המשתמשים נתמכים ברוב המקרים ע"י ארגון בדיקה – Test Analysis and Testers.

ספק – Supplier

בתלות בחוזה, הספק חייב לבצע לבדיקות לפני ואחרי התקנת המערכת.

תוצאות הערכת הספק יכולות לשמש כעזר בהגדרת היקף הבדיקות.

 . סמארט לוג'יק מתמחה בהכנת פרוטוקולי ולידציה ותוכל להעמיד לרשותך מומחים בתכנון וביצוע ולידציה